קורות חיים
זנביל, בן דוד וגולדה חיה, נולד בראדום שבפולין בתרע"ט (1919).
בעת השואה עבר תלאות רבות בפולין עד שהצליח להגיע לרוסיה, שם נישא לרוזה ונולדה בתם אנה. בשנת 1947 הגישו בקשה לעלות לארץ, כאשר הגיע סוף סוף רשיון העלייה חלתה בתם הקטנה והם נאלצו להשאיר אותה אצל קרובים ברוסיה כדי לא להפסיד את האפשרות לעלות לארץ. הזוג גר בראשון לציון, זנביל עבד כסנדלר.
ביום ט' באייר תש"ח (18.05.1948), ארבעה ימים אחרי הקמת המדינה ובעיצומה של מלחמת העצמאות, הופצצה תל אביב בידי מטוסים מצריים זה היום הרביעי ברציפות. ההפצצה המצרית השלישית באותו יום נערכה בשעות אחר הצהריים, הטייסים המצרים בחרו הפעם את התחנה המרכזית הגדולה ביותר בארץ, בלב תל אביב, והטילו את פצצותיהם ללא אבחנה על מאות האנשים שהיו בתחנה באותה שעה. כתוצאה מהפצצה זו נהרגו בתחנה המרכזית ובסביבתה 54 איש, בהם זנביל, וכמאה נפצעו.
זנביל היה בן 29 במותו, הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בנחלת יצחק, תל אביב. בתו אנה הצליחה לעלות לישראל רק שש שנים אחרי מותו, ב- 1954.