תמר ספיר קרליבך ז"ל

קורות חיים

תמר, בת יעקב ורות ספיר, נולדה בכ"ז בחשוון תשל"א, (26.11.1970), בחיפה. הייתה הבת השניה מתוך ששה ילדים. היא גדלה במושב צפריה ולמדה באולפנת בני עקיבא "צפירה".

תמר שירתה שירות לאומי בקריית מלאכי במסגרת של"פ - שמיניות לערי פיתוח, וכמורה חיילת בבית-ספר שדה 'שער הגיא' שבהרי ירושלים. שם העניקה לקבוצות מטיילים מאהבתה ומידיעותיה על ארץ ישראל.

בקיץ תשנ"ב יצאה תמר לשליחות מטעם בני עקיבא ומשרד החוץ, לעבודה בקרב הקהילייה היהודית בעיר מינסק שבבילורוסיה. לאחר שבועיים של פעילות אינטנסיבית ומוצלחת, בדרכה לפגישה עם בני נוער יהודים בבית-הכנסת בעיר, נפצעה באורח קשה מפגיעת מכונית. לאחר מספר ימים, הוטסה ביחד עם חברה שנפגעה עמה להמשך הטיפול בבית-חולים בארץ. כאן נמשך תהליך ההחלמה והשיקום הממושך.

בתשרי תשנ"ד נישאה תמר ליצחק קרליבך והשניים עברו לחיות במושב השיתופי משואות יצחק. תמר השקיעה רבות בלימודי ארץ ישראל, והרבתה לטייל בנופים האהובים עליה, אותם נהגה להנציח במצלמתה.

תמר צברה ידידים, מכרים וחברים נאמנים רבים. כל אחד הרגיש נוח בחברתה. היא שפעה שמחת חיים ומרץ בלתי נדלה. תמיד הייתה פעילה ועסוקה. גם אחרי התאונה, המשיכה להיות בקשר עם עולים חדשים, להם סייעה להיקלט בביתם החדש. פעילים ועולים חדשים מהעיר מינסק שמרו על קשר חם עם תמר והוריה ונעזרו בהם רבות עם הגיעם לארץ. הבית היה תמיד פתוח לרווחה, ותמר המשיכה את השליחות שנקטעה.

ביום רביעי י"ד בחשוון תשנ"ה, (19.10.1994), בשעה שמונה ארבעים וחמש בבוקר, פוצץ מחבל מתאבד מטען של 20 ק"ג חומר נפץ בתוך אוטובוס מספר 5, שהעלה נוסעים בתחנה ברחוב דיזנגוף בתל אביב, כמאה מטר מצפון לכיכר דיזנגוף. עשרות נפגעו, ו- 22 איש נרצחו. תמר, שהייתה באוטובוס בדרכה לשיעור, במסגרת לימודי התיאטרון שלה, נהרגה במקום.

תמר הייתה בת 24 במותה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין האזורי בעמק לוד.