שירה מרוז קוט ז"ל

קורות חיים

שירה, בת לאה ועודד מרוז, נולדה בקיבוץ בית השיטה בז' באייר תשל"ד (29.04.1974), אחות צעירה לרוית ואופיר ואחות גדולה לנמרוד. מספרים הוריה: "שירה נולדה בתחילת הקיץ, אפריל 74'. אלה היו הימים שלאחר המבול, של חיבור מחדש לאחר הקרעים הקשים. שנתיים קודם אבד הוד. בן ארבע היה, ושירה באה לחבר מחדש, להיות קרן אור.

ושירה הייתה, הייתה פרח תמיר. בבית הספר הוחתמה לקבוצת "סנונית", סנונית לעולם ועד. אחר כך מש"קית ת"ש בצבא.

ובתוך המובן מאליו התרגשה אהבה. הנישואים לשי, הכולמאוד רציני והכול כל כך שירה. נערה יפה וטעונת חלומות מדלגת אל קשר וחובה. לאחר הנישואים חוזרת שירה הביתה לטיפול בילדי כיתת "תמר". מכאן עוברים שי ושירה לחנות בתל אביב. שירה עובדת במשרד פרסום. תחנה אחרונה".

ביום רביעי י"ד בחשון תשנ"ה (19.10.1994), בשעה 08:45 בבוקר, פוצץ מחבל מתאבד מטען של 20 ק"ג חומר נפץ בתוך אוטובוס "דן" בקו 5 שהעלה נוסעים בתחנה ברחוב דיזנגוף בתל אביב, כמאה מטר מצפון לכיכר דיזנגוף. 21 אנשים נרצחו במקום, אישה אחת נפצעה ומתה אחרי 4 ימים ועשרות נפצעו מבין נוסעי האוטובוס, נוסעי האוטובוס שעצר ממול והולכי הרגל. שירה, שנסעה באוטובוס לעבודה, נהרגה במקום.

שירה היתה בת עשרים וחצי שנים במותה, הותירה בעל, הורים, אחות ואחים. הובאה למנוחות בבית העלמין בקיבוצה, בית השיטה.

בקיבוץ בית השיטה יצאה חוברת לזכרה של שירה, ובה מכתבים אליה וממנה ודברי חברים ובני משפחה הנפרדים ממנה:

"'תהיי קטנה, הלילה לא יגע בך', כך ביקש המשורר.

בשירה כבר לא יגע הלילה, גם סיכת פרפר לא תקשור לך אימא בשערך.

ואנחנו, אבוי, נהיה גדולים גם בשבילך".