טוראי יצחק אלפרן ז"ל

קורות חיים

בן אריה ושושנה. נולד ביום ו' בשבט תרע"ה (ינואר 1915) בקלם שבליטא. בן ציוני ותיק והצעיר במשפחה. את חינוכו העברי קיבל בגימנסיה העברית של קלם. עבד בהכשרה חלוצית והיה חבר פעיל מאד בתנועה הציונית-סוציאליסטית. בשנת 1935 גויס לצבא הליטאי. עם כניסת הצבא הגרמני לליטא, בשנת 1941, הצליח להימלט לרוסיה לאחר טלטולים וקשיים רבים. ברוסיה נדד עם אחיו ממחנה למחנה מתוך כוונה להגיע לארץ-ישראל, אך בתורכמניה גייסום לצבא האדום והעבירום לדיויזיה הליטאית (שהיתה מורכבת ברובה יהודים). שנה תמימה עשה בשירות פעיל. נפצע פעמים רבות ושב לחזית. לבסוף נפצע קשה ברגלו ובמצב אנוש התגולל למעלה משנה בבתי-חולים שונים.

לאחר תקופת עבודה בקולחוז סובייטי, ששימש מחנה-עבודה ליד הצבא האדום בו עבדו נכי-המלחמה ומבריאים, ואחר מאמצי-החלמה נואשים - הועבר שוב לשירות צבאי כמתורגמן התובע הצבאי. בשירות זה התקדם עם הצבא הרוסי והיה עד לשואה שירדה על עם ישראל ובכלל זה גם על בית הוריו. עם שחרורו מן הצבא הרוסי ב- 1946 חתר בכל כוחותיו כדי להגיע ארצה, ובדרכי בריחה, בטלטולים ובסכנות, הגיע לפולין ומשם לגרמניה (מינכן). העפיל ארצה בינואר 1948 בשם בדוי.

לא חלה עליו חובת גיוס לאלתר, אך עם הכרזת המדינה ופלישת צבאות ערב התיצב והתגייס. השתתף בקרבות קאקון, ראש-העין, מגדל-צדק. נפל בהתקפת-נגד של הלגיון הערבי על קולה ב-16.7.1948, בהתגוננו עם קומץ חברים נגד כוחות עודפים של האויב. ב-19 ביולי 1948 הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנתניה.