סרן אריה לייבל קוצר קוצ'ר ז"ל

קורות חיים

קוצר אריה (קוצ'ר לייבל) בן דויד ורות. נולד בשנת 1924 בסלוצק שברוסיה הלבנה. ב-1932 עלה ארצה עם המשפחה והתישבו בתל-אביב. גמר בית- ספר עממי ותיכוני. למד חרטות ועבד בה. מנעוריו התמסר ל"הגנה". כחניך תנועת נוער הצטרף לגדנ"ע, התחיל בשירותי קשר, סיים קורסים ועלה לדרגת מ"כ, ואחר-כך - מ"מ. נתגלה כמפקד מלידה, אמיץ וצמוד למטרת הפעולה ומוכשר להחדיר במלים פשוטות וקצרות בלב פקודיו את הרגשת החובה. עבר לחי"ש וגם בו המשיך בהדרכה ובפיקוד בכל המסירות. למחרת ההכרעה בלייק-סאכסס התיצב למערכת הגנתה של תל-אביב ובראשית מארס 1948 קיבל את הפיקוד על פלוגה של גדוד אחד בחטיבת "גבעתי", שחנתה אז בבן-שמן הנצורה. באמצע אותו חודש הועברה הפלוגה ל"מחנה-יונה" שבתל-אביב והוא עסק באימונה, בו בזמן היה יוצא עם מחלקות הפלוגה לפעולות מיקוש וחבלה בסביבה בלי ידיעתה ובלי הסכמתה של מפקדת הגדוד. באפריל צורף עם פלוגתו למטה מבצע "נחשון" והגדיל לעשות כמפקד בהגנה על השיירה הגדולה בת 250 מכוניות-משא מלאות אספקה לירושלים, כשהצליח להעבירה בשלום, על אף התקפות ערביות ו"שמירת-סדר" בריטית. כשנהרגו 4 מחבריו על-יד תל-א-ריש נכנס עם אחדים מפקודיו לתוך שטח האויב והוציא את גויות החללים. במבצע "ברק" כבשה פלוגתו בימים ספורים את הכפרים בשית, בטאני שרקי וברקה והחמיר במניעת שליחת יד בביזה. עבר לדרך רמלה-לטרון וכבש את הכפרים אבו-שושה ואל- קובאב, וכשהחלה הפלישה המצרית הגדולה פנה עם פלוגתו נגדה. בקרבות ליד אשדוד עבד והעביד את אנשיו למעלה מגבול היכולת האנושית. עייפים עד מוח, נופלים וקמים ופוסחים על חללים בתוך ברד אש האויב, עמדו בגבורה עילאית נגד שריוני האויב וחילו הרב, ולעמידתם של אריה ואנשיו בקרב זה חלק ניכר מאד בהפסקת מסע האויב לעבר רחובות ותל-אביב. היה זה העיכוב המכריע, שהכשיר את האפשרות להכנת התקפת-הנגד.

שוב עמד עם פלוגתו המקוצצת מול המצרים המתקדמים מעבר ניצנים. בראשית ההפוגה הועבר למטה הגדוד, ומשהוחל בתכנון פעולת "אן-פאר" חזר לקו הראשון. בחושו לעזרת פלוגת הג'יפים "שועלי שמשון" נפל ליד בית-עפה ב-16.7.1948 הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר-ורבורג ב-29.12.1948 בפקודת המטכ"ל מיום 29.9.1949 הוענקה לשמו דרגת סרן.