סגן אברהם אלקנה שוורצשטיין ז"ל

קורות חיים

שורצשטיין אברהם-אלקנה בן יהושע-אריה וצפורה, בת א. א. כהנא. נולד בי"ח באלול תרפ"ו (28.8.1926) בתל-אביב. גמר את בית-הספר "תחכמוני" בירושלים. למד בגימנסיה "השכלה" בתל-אביב. היה פעיל במחתרת ואחרי עמדו בבחינת-בגרות ממשלתית התגייס לשנת-שירות בנוטרות, כדי ללמוד אחר- כך בטכניון בחיפה. כשעמדו מפקדיו על סגולותיו האישיות וכשרונותיו הצבאיים הציעו לו לעבור קורס מ"כ והוא נענה להצעה ודחה את המשכת לימודיו. גמר את הקורס בהצטיינות. שירת שנתים כסרג'נט-הנוטרים בדן. שם היה האחראי מטעם ה"הגנה" לאזור הצפון. לאימון הנוער העולה ופעיל בעזרה להסתננות מעפילים מארצות המזרח הקרוב דרך גבול הצפון. בדצמבר 1947 הצטרף לצבא. עוד לפני הינתן הצו, והשתתף בהגנת תל-אביב והסביבה. בינואר 1948 נתמנה למדריך בקורס לסמלים בשרונה, ותוך כדי כך השתתף בהתקפות על יפו, סלמה והסביבה, וביחוד הצטיין בביצוע משימתו. מול אש חזקה של האויב, בהתקפה הגדולה על יזור. אחר- כך הועבר לפיקוד על מחלקה בגדוד אחד והשתתף בליווי שיירות, בקרבות רבים ועוד. ב-27.3.1948 הועבר עם מחלקתו לקבוצת ניצנים. שהיתה כבר מנותקת על-ידי הכנופיות הערביות. נתחבב על אנשיו ועל חברי הקבוצה וכולם כיבדוהו בגלל המזיגה המוצלחת שבאופיו: נדיב-לב כלפי פקודיו, מסרב ליהנות מכל יתרון כמפקד, נוטל חלק בראש בכל סבל ומאמץ ותובע מעצמו יותר מאשר מאחרים, אך עומד בתוקף על מסירות כולם לשירות ולמילוי החובה. וכך עלתה בידו להשתיק במלים מעטות את ריטוני הבחורים בשעות קשות. תיכן וביצע בהצלחה את הרחקת הערבים המחבלים מגבולות הקבוצה ואת שבירת התקפתם הקשה עליה. ביום 20.4.1948, בהיות עוד האנגלים השליטים בארץ. עצר בלי מורך שלושה. חיילים בריטיים אשר נכנסו אל הקבוצה באמבולנס ואת האמבולנס החרים לצרכי המרפאה, בעת הפלישה המצרית כבר היה מפקד המקום, עודד את רוח האנשים להחזיק מעמד וללחום בהקרבה, כדי לספוג ולהחליש את המהלומה המיועדת לתל-אביב. בעת התקפת כוחותינו על אשדוד תרם את חלקו בנסיון מוצלח למנוע הבאת תגבורת למצרים מהדרום, והוא עצמו פגע בשני קצינים מצריים. משנכשלה התקפתנו על אשדוד והוא ידע שמעתה גם ניצנים לא תוכל לעמוד, הוסיף לעודד את אנשיו להילחם. ורק כאשר הזרם הכביר של כוח מצרי ממוכן ומצויד פרץ קו-הגנה אחד של הקבוצה ופגע גם בקו השני שהוקם בחפזון, ומאחר שנפצע בחזהו, ראה מפקד המקום הכרח להניף גופיה לבנה המוכתמת בדם לאות כניעה. הוא יצא מתוך העמדה ביחד עם החברה מירה בן- ארי לקראת המצרים, כדי להחיש את הפסקת האש והצלת נפשות הנותרים - ובדרכם זו נפלו שניהם מכדור מצרי בוגדני ביום 7.6.1948 הוא יום נפילת ניצנים. מיד אחרי נפלו פסקה האש והנותרים הלכו בשבי. נקבר בניצנים. על פרשת עלילותיו וגבורתו מסופר בחוברות "יומן ניצנים" ו"ניצנים במצור ובמערבה". לפי החלטת המטכ"ל הועלתה דרגתו לאחר נפילתו לדרגת סגן.