קורות חיים
אורי, בן אסתר ואברהם, נולד ביום ט' בכסלו תש"ט (10.12.1948) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "תל-נורדאו", בבית-הספר היסודי "ההגנה", ובבית-הספר התיכון-עירוני ט' במגמה הריאלית. אחרי-כן למד בבית-הספר הטכני של חיל האוויר, במגמה של אלקטרוניקה. אורי נמנה עם חניכי גדנ"ע אוויר, היה חבר בקלוב התעופה, ועסק הרבה בדאייה ובבניית טיסנים. גם צילום אהב ואף הקים לו סטודיו לצילום במקום מגוריו, בבסיס חיל האוויר. תמיד היה בעל יזמה ופעלתן, במיוחד בתחומים טכניים. תבונת כפיו ומעשי ידיו, אהבת הסדר שלו ודייקנותו, היו לשם דבר בקרב ידידיו. אורי אהב לעזור לכל אדם. מצוקת הזולת נגעה תמיד ללבו ותמיד נחלץ לסייע בכל דרך שיכול. בזמן מלחמת ששת הימים יצא לקבוצת שילר, לעזור שם במקום החברים שגויסו. הוא היה צנוע ולא ביקש להתבלט; עניו היה ונחבא אל הכלים, רחוק מן הגאווה וסולד מן ההתנשאות. מטבעו היה שקט ובוטח, רגוע ושליו, ונהג לבחון כל עניין במחשבה שקולה ומעמיקה.
אורי גויס לצה"ל בתחילת אפריל 1968 והוצב לחיל האוויר. תחילה עסק במערכות בקרת ירי במטוסים. אחרי-כן נשלח לקורס טיס, וסיים כטייס קרבי. הוא שירת בטייסת מבצעית ואחר-כך מונה מדריך בבית-הספר לטיסה, ואף היה ממייסדי בית-הספר לניווט של חיל האוויר. מפקדיו כתבו עליו בחוות דעתם: "אורי היה קצין טוב וטייס טוב, מסור ואחראי במילוי תפקידו ומשתדל לבצעו היטב. בזמן קצר הגיע לרמת הדרכה גבוהה". הוא נמנה עם המשרתים בצבא הקבע, ובמאי 1973 נשא לו לאישה את חברתו דניאלה. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים היה אורי בין הטייסים הראשונים, שנשלחו להשתתף בבלימת כוחות הסורים שפרצו לרמת הגולן, והשתתף בגיחות קרב רבות.
ביום י"א בחשון תשל"ד (6.11.1973) נפל בעת מילוי תפקידו בדרום הארץ. תחילה נחשב כנעדר, אחרי-כן הוכרז חלל שמקום קבורתו לא נודע. בחלקת הנעדרים בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל הוצבה אבן לזכרו. השאיר אחריו אישה, הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.
בבסיס שם שירת והתגורר, הקימו הוריו לזכרו סטודיו של צילום לחובבים, ובו ציוד לפיתוח, להדפסה, להגדלה ועוד.