רב"ט יואב חרובי ז"ל

קורות חיים

בן אברהם וחנה. נולד ביום י"ב באב תש"ז (29.7.1947) בתל-אביב. שלוש כיתות ראשונות למד בבית-הספר היסודי ביגור, המשיך בקיבוץ החותרים ולאחר-מכן למד בכיתות-ההמשך שם עד שסיים את לימודיו התיכוניים. הוא נעשה לחבר הקיבוץ ובמשק עבד בשרברבות, אהב להתבודד לעתים ובשעת התבודדותו הזה בחלומות אבל יחד עם זה היה מלא-חיים וכשהיה צורך בכך גם בהיר הגות, מילדותו אהב מגע עם חברה, הוא היה מרכז השכבה הזעירה בקיבוץ, ערך את עלון החברה והיה פעיל בשטח התרבות, הוא גם התעניין בספורט והשתייך לקבוצת הכדורעף ב"הפועל", גם בשחמט התעניין ובמשחק זה סידר תחרויות שונות.

היתה לו נטייה מובהקת לכתיבה בפרוזה ובשירה ובייחוד כתב פזמונים לימי חג ולמסיבות, במשק (ולאחר-מכן בצבא). היה חד-עין ושכל והיטיב לחדור לעמקם של דברים בכתב. יואב זנח מוסכמות מרצונו לפלס לעצמו את דרכו-הוא על פי מצפונו והבנתו. זו לא היתה מרדנות לשמה אלא דחף פנימי עמוק להגדיר את עצמו ולגלות את דרכו בחיים. מלא שמחה ותמימות היה, נכון לתת פורקן לרגשותיו העליזים ולהושיט יד עוזרת לזולת. הוא היה אדם שלם בגופו ובנפשו, מסור לתפקיד בכל כוחו הפיסי והנפשי כאחד.

בנובמבר 1965 גויס לצה"ל ובצאתו לצבא - ובייחוד בימי המלחמה, הביע את חרדת-לבבו בכתב: האם יעמדו הצעירים שבבית במבחן וידידות-אמת תוכיח את עצמה.

ביום ט' בתמוז תשכ"ז (17.7.1967) נפל יואב במילוי תפקידו ברמת-הגולן. הובא למנוחת-עולמים בקיבוצו. "עלון החותרים" יצא ב"שלושים" לנפלו. בחוברת-הזכרון "אשר נפלו במלחמה" של הקיבוץ המאוחד הועלה זכרו. כן הופיעה חוברת בקיבוץ לזכרו ולזכר עופר מונק. מעזבונו הובא בכרך ד' של "גוילי אש", ילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות- ישראל.