סרן יעקב ז'ק כהן הלל ז"ל

ספור נפילתו של סרן כהן הלל יעקב סופר ע"י שנים ממחלקתו האחד סג"מ, מ"מ באותה מחלקה, השני, סמ"ר טען קשר מהצרות של ג'ק.
כשבוע לפני השישי באוקטובר עלה הגדוד לרמה להחליף גדוד אחר. וביום שישי עלתה הפלוגה שלנו. עלינו ללא הטנקים שלנו התרכזנו כולם במחנה פילון שם קבלנו טנקים זוודנו אותם בכל הציוד הדרוש במשך כל הלילה. כשגמרנו את העבודה נענו לכוון נפח שם התרכזה כל הפלוגה ומשם נענו לסינדינה (מקום שנמצא בין נפח חושיניה ותל יוסיפון). בסינדיה התארגנו לחניון וחיכינו לא היתה בינתיים שום ידיעה חשבנו שכל העניין הזה הוא תרגיל יום קרב או חדירה קטנה או סתם כוננות חג, אבל בשעה 11.00 היה תדריך גדודי שבו נמסר שהעניין רציני מאד ובטוח תפרוץ מלחמה. התחלנו להתארגן למלחמה כל תעודות הזהוי, מסמכים מיותרים, חפצים וכד' נמסרו, וכולם היו בכוננות עליונה. בערך בשעה 14.30 החלו לפול באזור פגזי ארטילריה וכמה זוגות מטוסי אוייב זרקו עלינו פצצות, מייד זנקנו לטנקים, קפלנו רשתות והמתנו, קבלנו פקודה לנוע לעבר חושנייה, עברנו את הכפר ונעמדנו בצדו הדרום המזרחי, לאחר כמה דקות קבלנו פקודה לנוע על ציר הנפט לכוון ג'ורידר. התחלנו לנוע היינו מחלקה בפיקודו של ג'ק באמצע הדרך קבלנו פקודה לנוע לרמפות שעל ציר הנפט (רמפות - עמדות וטנקים מוכנות על קו הגבול).
הצטרפנו לפלוגה מח"ט 188 שלחמה כבר באזור. ג'ק בצע חבירה עם הכח. הכח שבצענו איתו חבירה דווח לנו לתפוס עמדות באזור המחנה הבריטי וזאת משום שהרמפות שהיינו מתוכננים לאייש נתפסו ע"י הסורים, נכנסנו לעמדות באזור המחנה הבריטי והתחלנו לירות לכוון הכוחות הסוריים. כל זאת היה בערך בשעה 16.00. הראות היתה קשה מאד הן בגלל דמדומים, הן בגלל העשן הרב שנגרם מהירי והפגיעות. הזהוי היה קשה מאד, מדי פעם לפעם הרימו פצצת תאורה שעזרה לנו לכוון ולפגוע טוב יותר. זיהינו פגיעות אצל הכוחות הסוריים - בשלב זה עדיין לא היו לנו נפגעים. בשלב מסויים כשהם לא הצליחו לפרוץ דרך הציר, נסו הכוחות הסוריים לפרוץ דרומית לג'וחדר. ב-18.00 לערך הצליחו הסורים לחצות את תעלת הנ"ט. קבלנו הוראה לנוע לאחור, נענו לתוך ג'וחדר עצמה, התארגנו שם להגנה בג'וחדר שם לחמה מחלקה מח"ט 188 בפקודו של הסמ"פ, שהיה בוגר הפנימיה (סרן גבי רפאלי ז"ל מנגב). ז'ק וגבי ערכו את ההגנה על המקום והתחילו פוקדים על הירי. בזמן הזה ירינו והשמדנו כוחות סוריים שנסו לנוע לעבר נפח. בשעה 24.00 נשלחנו לעזרת מ"פ שהיה ברמפות שליד 115 ב' הטנק של ג'ק והטנק שלי, עמדנו שם וירינו על הכוחות הסוריים שנסו לחדור את הציר אבל הכוחות הסוריים לא הצליחו לחדור דרך נקודה זו.
בין השעות 02.30-03.30 השתרר שקט, חשבנו שבזה תמה משימתנו. נחנו מעט ואז בשעה 05.00 קבלנו פקודה ששלושה טנקים יעלו לרמפות א' ו-2 יעלו לרמפה ב'. הטנק שלנו בפיקודו של ג'ק עלה לרמפה ב'. עלינו לעמדות תצפית לראות מה קורה בשטח, ג'ק זיהה כוחות סוריים שמנסים לחצות אותנו משמאל לימין, אבל לא מנסים עדיין לחדור, התחלנו לצלוף לעבר הטנקים החוצים והשמדנו אחדים מהם, אבל לא הצלחנו למנוע עכוב השיירה משום שהסורים היו עוקפים כל טנק שנפגע. בשעה 08.00 בוקרו של יום א', כשהיינו בעמדת התצפית כדי לזהות טוב יותר מטרות נפגענו מפגז שריון סורי שזהה אותנו, בצד ימין של כפת המפקד. ג'ק שעמד בעמדת התצפית לכוון הטנקים הסוריים נפגע מייד ועף פנימה לתוך הטנק. זיהינו פגיעה בראשו. כובע ה-VRC שלו עף אבל לבו דפק עדיין. ניסיתי לחבוש אותו ולהזעיק עזרה, אבל מערכת הקשר שלנו נפגעה אף היא. ירדנו מהרמפה למטה ואז חטפנו פגיעה שניה כנראה מפגז ארטילריה. הטנק שלנו יצא מכלל פעולה, מערכת הצדוד והירי לא פעלה, הזעקנו עזרה דרך הטנק השני שהיה איתנו. לאחר כמה זמן הגיע נגמ"ש פנוי ובו רופא + 2 חובשים. העברנו את ג'ק לנגמ"ש והתחלנו לדהור לעבר תל-פרס. במשך כל זמן הנסיעה נסו החובשים והרופא להקל מעליו וטפלו בו בתל-פרס. הורדנו את ג'ק לבונקר המרפאה שם נמצא הרופא הגדודי. הוא לקח את ג'ק תחת חסותו וטפל בו במשך קרוב ל-3 שעות תמימות.
אחרי שלוש שעות לערך נפטר ג'ק, העברנו את גופתו למקום רכוז החללים שהיה בגשור הישנה שנמצאת מתחת לתל-פרס.
בשעה 13.00 לערך קבלנו ידיעה כי שתי חטיבות שיריון סוריות מנסות לכתר אותנו. החלטנו לנסות לסגת רגלית לכוון נפח, על מנת לחלץ את הפצועים וההרוגים. ירדנו לגשור הישנה ושם פגשנו את הדוקטור, הוא ספר לנו שעל ציר הנפט עומדים 2 טנקים סוריים. חזרנו בחזרה לתל-פרס המצב המשיך להחמיר. ב-17.00 אור אחרון, יום א', בשבוע החליטו לחלץ את כל הכוחות שבתל-פרס. שלחו לנו שלושה B.T.R עליהם העמסנו את כל ההרוגים. מתוך 70 הטנקים שהיו בדרום רמת הגולן נשארו 12 שמישים, 8 היו על תל-פרס ו-4 הגנו על המרפאה מתחת לתל עצמו. על שמונת הטנקים העמסנו את כל החיילים שהיו למעלה בערך כ-50 חיילים על טנק בודד, בכלל לא ראו שזה טנק, וארבעת הטנקים שהיו למטה שמשו כמחלקת חוד לשיירה ולא סחבו עליהם חיילים. התחלנו לנוע מתל-פרס בקו ישר למעלה גמלה ומשם דרומה לכוון הירדן - עד לחציית המים.
בזמן שעזבנו את גשור הישנה חטפנו הפגזה וה-B.T.R שגופתו של ג'ק היתה בו נפגע ולא היה יכול להמשיך בדרכו, הבריאים שהיו ב-B.T.R הזה עברו לטנק שהיה מאחוריהם. המשכנו לנוע ואז נפגע ה-B.T.R השני והשלישי לא היה יכול לנוע בגלל תקלה טכנית. השארנו בלב כבד את גופות מפקדינו וחברינו, והמשכנו לנוע על מנת לשוב ולהתארגן מחדש. נענו על ציר נחל דליה לכוון כורזים, והצלחנו להגיע ליעדנו, זה היה כבר בלילה של יום א'.
התחלנו להשמיש ולהשלים ולתקן את הציוד שנפגע והתארגנו לעליה מחדש לרמה, על מנת להדוף את הסורים. ביום ג' כבשנו מחדש את דרום רמת הגולן ובכלל זה את תל-פרס. מיד התחלנו לחפש את ה-B.T.R(ים) שהשארנו בשטח ולאחר מספר שעות מצאנו אותם. העברנו את גופותיהם של מפקדינו וחברינו לידי הרבנות הצבאית שדאגה לקברם יום למחרת.
זה ספור נפילתו בקרב של בוגר פלוגתנו - סרן כהן-הלל יעקב הי"ד.