יחידה בעלת אופי מיוחד. אנשים מתנדבים, שידעו כי משימותיהם ביום פקודה יהיו קשות ומסוכנות מאוד. כזאת היתה יחידתו של משה זהבי ערב מלחמת יום הכיפורים. מייד עם קבלת צווי הקריאה רוכזו האנשים והופנו דרומה שם הוכן ציוד הלחימה. הרכב עבר טיפול אחרון והכוח נערך לקרב. "בא-טור ישבנו ועסקנו באבטחת האיזור. המוראל לא היה גבוה במיוחד וכולם חיכו לרגע שנשותף בדרך כלשהי במלחמה באופן מעשי", נזכרים הלוחמים.
בגזרת לחימה זו היו חיילי היחידה מגיחים מידי פעם ועוסקים במרדף אחר אנשי קומדנו מצריים.
"ב-15 באוקטובר התחלנו לנוע צפונה", משחזר מפקד היחידה. "חלק מהדרך עשינו על גבי מובילים והחלק האחר על גבי שרשראות".
מרחוק הגיעו הדי הקרבות לעברם שעטו הטנקים. עם הגיעם ליעד באזור טסה, הוטל על לוחמי השריון לצלוח את התעלה בקרבת האגם המר וליצור ראש גשר נוסף. כעבור זמן קצר שונתה המשימה והיחידה צורפה לאוגדת שרון ככוח נוסף באחת החטיבות.
"המשימה העיקרית", נאמר בפקודות, "להגן על המסדרון שבציר עכביש". חיילי היחידה נערכו מול הארמיה המצרית השלישית והחזיקו את הגזרה מימינו ומשמאלו של הציר, כשהם מאבטחים את המסדרון ומונעים ניתוק צה"ל שמעבר לתעלה.
"ב-19 באוקטובר הוחלט להעביר את כוח השריון לצידה המערבי של התעלה. המשימה - לכבוש מיתחם מוגן היטב של האויב". יחידת השריון שהיתה מצומצמת באנשים נתקלה בכוח של שלושה גדודים, כוח המחופר ומבוצר בצורה מושלמת.
"למרות שהופתע מהופעתנו מכיוון בלתי צפוי", שיחזר המג"ד. "התאושש האויב במהירות. חשיבות כיבוש מיתחם זה לכוחותינו היתה בסיוע לצנחנים שהתקדמו ב'חיץ החקלאי', צפונה". במהלך הלחימה הקשה ספגו חיילי יחידתו של משה למעלה מ-30 פצועים ו-13 הרוגים.
רופא היחידה הורה לפנות את הפצועים כדי להציל את חייהם. זחל החילוץ ובתוכו סמג"ד וצוות רפואי, יצא מייד למיקום ריכוז הפצועים, תחת האש העזה. משה זהבי התקדם עם חובש וחבר מהחוליה והחלו בפינוי הפצועים. במהלך החילוץ נפל בקרבתם פגז מרגמה שהרג את שלושתם.
על חלקו של משה זהבי בקרבות מוסיף סגן מפקד היחידה:
"מייד עם פרוץ הקרבות נפגע הכלי של הסמג"ד והוא עבר אל נגמ"ש החימוש. זהבי מצא את עצמו שוב, ביחד עם אמציה הסמג"ד בנגמ"ש הפיקוד, בראש הטור, כשהוא משמש כמקלען.
"זהבי הוכיח גם כאן, בכלי הירי, שליטה מלאה, כמקלען ותיק. מייד עם פרוץ הקרב נפגע אורי קצין החימוש, והיה ברור לכל שהחשמלאי המעולה זהבי, ששלט היטב גם במכונאות, הוא היחיד שיכול למלא תפקיד זה. ואמנם נתמנה מייד כקצין החימוש של הגדוד.
במהלך הקרב הקשה על מתחם "אורחה" (סרפאום) המבוצר נפגעו רבים מחבריו. זהבי יצא שלם מצדו השני של המתחם, אולם חזר יחד עם החובש לחלץ פצועים משדה הקרב לאחר שאסף פצועים רבים אל כלי הפנוי, בעת טיפול וחילוץ פצוע התפוצץ פגז. רסיס בלב שם קץ לחייו".