זה היה בחודש ינואר 1966, כאשר באתי לבית הספר אורט יד שפירא להרצות על הנושא: נח"ל תעשייתי, בכתות ג'.
נכנסתי לכתת ג' 1 (נגרים) קבלו אותי 24 נערים אשר האזינו לשיחתי, ביניהם היה אליהו אלבוחר, יפה, רחב כתפיים, הוא ישב בשורה השניה, ומיד נוצר בינינו ידידות חברית לבבית.
בתחילת ההכרות עמו ידעתי שזה הוא הבחור אשר ידע להנהיג את הגרעין שהקמתי בשנה זו, ולא טעיתי כי אליהו נבחר לרכז את גרעין "מצדה".
תפקיד לא קל! לרכז 16 בנות ו-50 בנים, אך עשה זאת במסירות ונאמנות, כי אליהו לא ידע להיות אחר, וכך המשיך גם בצה"ל. בטירונות גילה כושר, והתגלה כחייל טוב וממושמע. בתפקידו כמ"כ מוצנח ראה שליחות, שליחות רצינית, כי כך היתה דמותו.
כשחזר אל חבריו המשיך להיות חבר נאמן, אליהו עשה רבות לגיבושו של גרעין "מצדה", אהב לעבוד.
איתן עמד במלחמה, חייל למופת, נזכור לעד את היקר לנו, חברנו שנפל במערכה למען אחרים יוכלו להגשים את מה שהוא כל כך רצה, לחיות באהבה ושלום.
אליהו נפל בקרב ששת הימים בגבורה.
יעקב גרטנר
מרכז פעולות הנחל התעשייתי
הנוער העובד והלומד סניף ת"א